יש מספר אזורים בארץ שנלווה אליהם כינוי של איבר מסוים בגוף האדם. אצבע הגליל, העיניים של המדינה, המותניים הצרים, יש גם חמוקי ניצנה ומי שיגיע לשם מיד יבין למה, ויתכן ויש עוד אי אילו.

הכרתי בחור מירוחם שכינה בחיבה את העיירה הדרומית חור התחת של המדינה.

( חיבה?????? )

חוץ מהדוגמאות הללו לא בטוח שמישהו קרא לאזור מסוים אגן הירכיים של המדינה, עשיתי ניסיון קטן

וביקשתי מכמה חברים לשים אצבע במפה על מה שאולי יכול להיות התחת של ארץ ישראל,

כולם בלי יוצא מן הכלל הניחו אצבע על אזור צפון מזרח הנגב.

 

 

נדמה שהאזור עונה יפה על ההגדרה, ראשית מהבחינה הגיאוגרפית. ושנית מבלי להעליב אף אחד

מרחבי חבל הארץ הזה די שכוחי אל, מיושבים בדלילות, נושקים לקו הירוק, ונידמה שמי שנמצא שם עושה

זאת מסיבות של מגורים פרנסה ותו לא. כמעט כל מי שנוסע דרומה יעדיף לעשות זאת דרך באר שבע על הכביש הראשי, ובעבור רובינו כל מה שנמצא מזרחה לצומת דביר וצפונה לצומת שוקת הוא מחוץ לתחום.

השביל עושה חסד גדול עם הישבן, "ותופר" אותו לאורכו ולרוחבו מקיבוץ דביר בואך קיבוץ להב ,

מגרד מצפון את קיבוץ כרמים ואת הישוב מיתר, חוצה לכל ארכו את יער יתיר עד הר עמשא ומשם דרומה דרך הכפר הבדואי דוריג'ת תל ערד וערד.

בסביבות שבעים וחמישה ק"מ של שכרון חושים בחצר האחורית של ארץ ישראל.

 

 

ההתחלה של היום הראשון הייתה קצת בעיתית, לפחות מבחינת הבוץ החלקלק שכיסה את השביל.

חמישה רוכבי אופניים שחמש דקות קודם חלפו על פנינו ביעף עסקו עכשיו בעבודות חילוץ ובחיפוש נתיב חלופי. " ברגליים ברגלים " היה מי שזרק לעברם ועכשיו היה זה תורנו לעבור ביעף. בעליה ובחציה של הר להבים קיבלנו מושג קטנטן על הצפוי לנו מחר בהליכה הרציפה בתוך החורש של יער יתיר.

בנתיים עוברים על פני הכניסה למרכז ג'ו אלון, זהו מוזיאון למורשת והתרבות הבדואית

אנחנו מפספסים ביקור במקום, השער היה פתוח אך לא הייתה שם נפש חיה. עולים לחורבת רימון

שמזוהה עם רימון המקראית, יש במקום שרידים של בית כנסת ורצפת פסיפס גסה אנו משקיפים משם

מרחק של פחות ממתיים מטר על קיבוץ להב שם נעביר את הלילה אך לפני כן עולים להר סנסנה.

 

 

מה זה סנסנה ??? עזבו שאלה קשה איפה זה סנסנה ??? בעיה מה?? אם הייתם מקבלים ארבע אפשרויות

על איזו הייתם הולכים. ישוב של משתפי"ם פלסטינים שהוקם ע"י השב"כ. כפר בדואי נטול חשמל ומים

בדרום הר חברון. חלק מעץ התמר. או היאחזות נח"ל שאזרחה בשנת אלפיים. תאמינו או לא אבל השתיים

האחרונות הן הנכונות. "אמרתי אעלה בתמר ואוחזה בסנסניו" כך כתוב (שיר השירים ז ט) סנסנה מוזכרת גם בספר יהושע כאחת הערים בתחום שבט שמעון .

אני לא תופס תחת על אף אחד ואם לפני חודש היו שואלים אותי הייתי הולך על האפשרות הראשונה,

קודם כל זה לא נשמע כמו הוד השרון, ושנית פחות משני ק"מ צפונית לסנסנה יש כפר בשם רמאדין,

אז סנסנה יכול להיות היאחזות נח"ל?? אבל מי היה יודע את כל אילו אלמלא השביל שעובר ממש על הנקודה. אנחנו יורדים לכיוון קיבוץ כרמים והישוב מיתר שם נסיים את היום הראשון.

 

 

הבוקר של היום השני נפתח בארוחת בוקר בחדר שהקצה עבורנו בקיבוץ להב אבי נבון הזכור לטוב.

מיד אחריה אנו יוצאים לדרך, והיום הדרך תחצה את כל יער יתיר ממערב למזרח. אומרים שזהו היער הנטוע הכי גדול במזרח התיכון אנחנו לא מתווכחים, השביל עובר בינות ללא מעט שרידים מתקופות אחרות חורבת יתיר חורבת חירן חורבת ענים (צפונה לשביל) ובחלקו השביל עובר ממש על דרך רומית עתיקה, מה שמלמד שהאזור שקק חיים בימים עברו. לא כן היום, לאורכו של כמעט כל המסלול צעדנו לבד לגמרי ביער הגדול שקשה לאומר שניתן ללכת בו לאבוד, אבל להתנתק לחלוטין מהציוויליזציה למשך כשבע שעות בהחלט כן, אנחנו צועדים לסירוגין בין קבוצות אורנים איקליפטוסים ברושים ועצי פרי.

בדרכינו להר עמשא עוד עוברים דרך בית היערן  ולא מצטערים על ההחלטה לישון בקיבוץ להב,

וכאשר מגיעים להר עמשא ממשיכים עוד כמתיים מטרים לתצפית על חלקו הדרומי של מדבר יהודה ועם המראה המרהיב הזה נכנסים למכונית והביתה.

הרשימות מתפרסמות גם באתר האינטרנט   info@bishvili-israel. Co.il