ארוחת ערב עם ח"כ, מקלחת פטנט, ואבי נבון אחד (20)

 

יצא לכם פעם אני מניח, לקרא איזו כתבה בעיתון ורק כשסיימתם הבנתם שהייתה כאן בעצם עבודה בעיניים שבאה לקדם עניין מסחרי מסוים. זה קורה לעיתים במדורי התיירות כאשר רוצים להאדיר

אתר מסוים, או לקדם צימר מלון מסעדה שהם " מה זה מיוחדים???? ". אל העיתונאי שמהלל ומשבח

מצרפים דוגמנית, שחקן, עוד כל מיני ידוענים מליגה ג' בשביל הצבע, ולעיתים בסוף יוסיפו טלפון להזמנות 

ויציינו גם שכל זה שלכם תמורת 499.99 שקל דולר יורו מחק את המיותר.

 

 

יש לי יתרון מוסרי על פני כל אותם כתבי חצר והעיתונאים מטעם הללו, ראשית אני לא עיתונאי, שנית אל כל אותם מקומות אליהם אנו מגיעים אנו עושים זאת מטעם עצמנו למען עצמנו ובשליחות עצמנו, הדבר האחרון והכי משמעותי הוא שאת כל השירותים "הקטנים" והבלתי נתפסים לפעמים, אנחנו מקבלים חינם אין כסף (או תורמים עבורם סכום סמלי) מאנשים שלא חייבים לנו כלום אבל הם בכל זאת נמצאים שם בשבילנו. זו זכות גדולה והיא פתוחה בפני כולם, כך שמה שתקראו כאן היום הוא נטול אינטרסים חסר פניות ונקי לחלוטין,

וגם אם לעיתים תהיה כאן גלישה מסוכנת ממצב של שבחים והתפעלות לליקוק של ממש דעו שה"מלוקק " עבד קשה והרוויח ביושר כל ויש.

 

 

ושוב סיפור על מלאך שביל, הפעם קוראים לו אבי נבון והוא מקיבוץ להב, למען האמת רצינו להעביר לילה בבית היערן ביער יתיר. נשמע רומנטי, הדמיון סידר לנו מחשבות על צריף עץ בלב היער משהו

בסגנון של עמי ותמי. עבד היערן של קק"ל אמר בטלפון שרק צריך להיכנס ולהתארגן המקלחת אמנם קרה אבל בעיקרון יש הכול.

למודי ניסיון החלטנו להתארגן גם על משהו חלופי וכך בסביבות ארבע וחצי ביום שישי אחרי צעידה בין דביר למיתר נחתנו בקיבוץ להב אצל אבי נבון.

האיש החביב יוצא לקבל את פנינו אנחנו פורקים ציוד מהמכונית ומתייצבים לקבלת תדריך.

אל תקלו ראש לחדר יש היסטוריה ויש גם הוראות הפעלה ושימוש.

 

 

הכול התחיל כאשר יום אחד ראה אבי אוהל על אחת ממדשאות הקיבוץ, הוא ניגש ושאל את הדייר המזדמן למעשיו וזה טען שהוא צועד על השביל למחרת מקפל הכול ומסתלק. 

נהדר, אומר לו אבי אבל מה עם יציאות ??? הנווד לא התבלבל, אמר שאין מה לדאוג הצביע סביב על השיחים אמר שזה יופי של אתר והוא לא צריך יותר מזה .

בדיוק מזה חששתי אמר לו אבי והחל לקדם במרץ הקמת חדר מיוחד לצועדים על השביל.

 

 

אחרי הסבר קצרצר על המשך השביל (אחד הקירות בחדר נראה כמו חמ"ל), אבי כמעט מתנצל כאשר הוא מדבר על החדר, זה זמני הוא אומר על כמה דברים ויעבור שיפור.

מצא חן בעניינו שאת ברז המים החמים במקלחת פותחים בעצם מהמטבח, נסו לדמיין מקלחת כזו ותודו שזהו חדר האירוח היחיד בארץ שבו מתקלחים כך.

 

 

 

 

אבי לוקח אותנו לחדר האוכל ושם אנו פוגשים גם את גאולה אשתו, עודנו סועדים ובפתח חדר האוכל נעמד ברנש מוכר, לוקח מגש ועומד בתור אי אפשר לטעות חיים אורון (ג'ומס) חבר הקיבוץ וח"כ במשרה מלאה. הוא יושב בקצה השני של חדר האוכל אבל זה לא צריך להפריע לנו להגיד שהשביל סידר לנו ארוחת ערב עם חבר כנסת. אם הייתה לי איתו דקה הייתי שואל משהו לגבי טיב יחסיו האישיים עם חברי הכנסת מהסיעות הדתיות. זה בהחלט יכול לעניין כי אם מניחים לרגע בצד את חילוקי הדעות הפוליטיים, אז למה שאסתרינה טרטמן לא תחליף עם מג'דאלה מתכונים של חומוס? מה פורוש הנגבי כבל וסולודקין לא יכולים לדבר ביניהם על כדורגל? ספר טוב? תיאטרון? ואפילו זיונים פופולארי היום במסדרונות המשכן. המקרה של חיים אורון עם הדתיים אמור לסקרן שבעתיים מכוון שבקיבוץ להב מגדלים גם חזירים. אל תתבלבלו לא מדובר בשלושה ארבעה בפינת החי והליטוף אלא בענף לכל דבר. והחזירים נפרדים מהמשק חתוכים לפרוסות וארוזים יפה בתוך משאיות קירור, אבל למה להיות קטנוניים וחוץ מזה ממתי אנחנו משגיחי כשרות. 

 

 

בואו נחזור לאבי כל הדאגה שלו לצועדים על השביל לא החלה אתמול שנים שהוא איש ידיעת הארץ ואף עזר רבות בתכנון תוואי השביל היכן שהוא עובר באזור קיבוצו, הוא אספן של מפות ויש לו כאלה מכל סוג גודל וקני מידה, ואם מצאתם בבית מפה ישנה (טופוגרפית קק"ל התיישבות צבאית ומפות ערים שונות) אתם מוזמנים ליצור איתו קשר navonag@lhv.org.il  

את המשך הערב אנחנו מבלים אצל איילת וראובן, ראובן הוא חבר ילדות של שלמאי קפה עוגה קצת אלכוהול והולכים לישון, אחרי הכול מחר צריך להגיע ברגל להר עמשא וזה לפעם הבאה.

שבת שלום עופר ב. גדעון

הרשימות מתפרסמות גם באתר האינטרנט בשבילי ישראל<info@bishvili-israel.co.il>