תראו , יש משהו לא הוגן בכותרת , על פניו יש כאן ניסיון נלוז לגנוב דעת ולהרחיב את נפח הקוראים .

מי שעוקב אחרי הרשימות (קצת חברים ומשפחה )אולי ימשיך לקרא , אבל למה להציק לכל השאר ועוד

למי? לציבור המאוננים ולכל אוכלי העוגות באשר הם . חתיכת מסה לא?

אז קודם כל יש קשר ,ודבר שני מי אמר שזה לא לגיטימי , סקס תמיד קידם מכירות מצוין (רצוי ביזר) ,

לא פעם מצאתי את עצמי קורא כתבה משעממת רק בגלל שהיא עוטרה בתמונה של גוף נשי מעורטל ,

וסיקרן אותי לדעת איך זה קשור .לרובכם זה בטח לא קרה ואתם ממשיכים לקרא רק משום שאתם נמנים על ציבור אוכלי העוגות אני משוכנע .

אבל בואו נניח לזה ונעבור לעניין עצמו

 

 

 

באחת מתכניות האוכל והבישול בערוץ שמונה אירח איזה שף אנגלי מסטול אחד את חברו הקונדיטור .

התכנית הייתה הזויה ומצחיקה ,והשניים נראו ונשמעו כמי שירדו על ארגז בירות לפני הצילומים,

שלא לדבר על כמות היין שחיסלו תוך כדי.

במהלך התכנית טען הקונדיטור שהוא מסוגל רק מקריאת מתכון של דבר מאפה מסוים לדמיין כיצד

תראה ומה יהיה טעמה הסופי של התוצאה הסופית.

האופה המשעשע אמר שמעיון במתכון בלבד מתעוררים אצלו כל החושים היצרים והבלוטות והוא מסוגל בדמיונו בלבד לגעת בחומרים למשש את פריכות הבצק לראות את הצבעים להריח את הריחות

 ובודאי שלחוש בטעם הנפלא בסוף כל התהליך .

הקונדיטור דיבר ברצינות תהומית , אני ,הייתי משוכנע שחוץ מזה שמדובר בדיאטה מעניינת ובאורח נוח

לארוחת ערב , צריך לחזק לו כמה ברגים.

 

 

והנה בחודשים האחרונים, כולנו בלי יוצא מן הכלל מוצאים את עצמנו חשים לפחות בכל מה שקשור לשביל,את אותן תחושות עליהן מדבר הקונדיטור השיכור .

קוראים והופכים בספר שיצא על השביל בוחנים ומעיינים במסלולים אחד לאחד והחושים אכן מתגרים ומתעוררים.

אין כאן שום וידוי מצידנו לכך שצריך לחזק אצלנו כמה ברגים .

ולא שלא צריך, אבל בטח שלא משום הסיבה הזו.

על משקל טענתו של הקונדיטור שהוא מצליח לטעום כל מתכון שאותו הוא קורא, נוכל אנחנו על סמך עלעול במסלולי הספר, לספר שאת השביל הלכנו כבר ארבע חמש או אפילו עשרים פעמים לפחות.

 

 

אם להוציא מן הכלל את קטעי המדבר, הרי שמסלול אחד כבר מההתחלה עורר לא רק את החושים והכבוד, הוא אפילו הצליח לעורר לנו את בלוטות הזיעה וזאת מבלי שנצעד אפילו לא מטר אחד ממנו.

לא שבשאר המסלולים זלזלנו חלילה, אבל המסלול הזה הוא גם מבחן אופי וגם מבחן דרכים אמיתי

לרגליים בנות ארבעים ושש.

קראנו לו " העשרים ושמונה" על שום עשרים ושמונת הקילומטרים שלו , ולא הייתה פעם אחת שנפגשנו ולא דיברנו עליו ועל איך נתקוף אותו .

מדובר בצליחה של חבל ארץ צרוב שמש מאובק וסחוף רוחות ,שממתין בעצם ימים אילו ממש לטיפות הגשם הראשונות.

חבל ארץ שבקלות ניתן לומר עליו שהוא אוכל בתאבון את יושביו אילו רק היו בו כאילו,

אבל את מי שמנסה לעבור בו הוא נושך לועס וטוחן עד דק ללא שום רחמים.

המסלול הזה מתחיל באתר הטבילה ירדנית ומסתיים למרגלות הר תבור סמוך לצומת גזית.

עשרים ושמונה קילומטרים מרושעים ואכזריים ללא ברז מים אחד לרפואה לכל אורכם עובדה שתשפיע על כמות המים והמשקל שכל אחד ישא על גבו הדואב.

דני רופ חזאי מוערך, בא בקיץ ביציאה מעניינת . הוא טען בתחזיותיו שגם אם נמדדות שלושים מעלות באזור מסוים , אנחנו נרגיש שלושים וארבע או חמש ,איך ???? .המוערך שיקלל כל מיני פרמטרים סינופטים ומטרולוגים כמו עומס חום לחות רוחות ושאר מיני שכמותם , לעוד ארבע חמש מעלות נוספות.

תרשו לי על סמך זה לשקלל פרמטרים גאוגרפים וטופוגרפים , ולטעון שבמסלול זה נרגיש מרתון לא פחות.

נחל יבנאל רמת יבנאל מעלה אלות ונחל תבור מחכים רק לנו.

 אין כמעט נקודות יציאה ואלו שקימות רחוקות באופן כזה שעדיף להמשיך ללכת על השביל.

בספר שיצא על השביל כתוב על המסלול הזה כך. " תרגישו בו כמגלי ארץ חדשה " ואכן הסיכוי שתמצאו את עצמכם בלונדון רומא פריז קטמנדו ואפילו ביירות הרבה יותר גבוה מאשר להימצא על קטע

זה של השביל.

בקיצור בן זונה של מסלול שהולך לבדוק את עמידות החומרים מהם אנו עשויים.

 

 

לאמתו של דבר ולמען הגילוי הנאות, ממש ברגע זה גם אנחנו בדיוק כמוכם מתכוננים לכניסת החג.

אגל הזיעה הראשון עדין לא צץ על המצח ,ההתנשפות הראשונה עדין לא יצאה מהריאות והצעד הראשון

במסלול עדין לפנינו.

במוצאי החג נעלה צפונה ולמחרת יום א היום הראשון של חול המועד נתחיל בהליכה .

לא נראה לי שמישהו מאיתנו הולך לוותר על מקומו בטיסה אבל אם כן יש מתנדבים???? .

לקטע כזה יש להיערך בהתאם, אבל הדף נגמר ואני כותב על השוליים .

בפעם הבאה נספר על ההכנות , על ארוחת ערב עם מלאך שביל בעל יחוס משפחתי נדיר

וכמובן שעל הדרך עצמה

 

 

 

לפני סיום משהו קטן שאני מניח שקצת מטריד אתכם וגם אותי באופן אישי.

אם קריאת מתכונים תוך מחשבה על עוגה טרייה, או עיון במסלולי דרכים תוך הפלגה בדמיון לחבלי ארץ מרוחקים הם הפרעות מקובלות וסטיות תקניות .

סתם מעניין האם דפדוף בחוברת כרומו מוכתמת, תוך כדי פינוק עצמי והפלגה למחוזות חפץ כחולים

ניכנס לקטגוריה של תקני ומקובל. מה קרה ?? הכול בסדר רק שאלתי .

                                                                               מועדים לשמחה חה חהה