פרא לא מאולף
קסם השחר
תודו או שאולי לא, אבל יש משהו קסום בלקום מוקדם מאוד בבוקר שבת ולהתחיל בנסיעה לנקודת ההתחלה, חושך מוחלט, אפילו ראשוני המתפללים עדין ישנים, וחזק. הרדיו במזדות שמפליגות צפונה גם עושה כבוד לשעות הללו שבין אשמורת אחרונה לעלות השחר וניתן לשמוע בהן קלאסיקות
מוסיקליות של דמרי, ירקוני, הפרברים, גשר הירקון, בני ברמן, השלושרים וקצרה הרשימה מלהכיל.
לקראת הגעה עם אור ראשון חוצות את דרכינו שתי נמיות בהפרש של דקותיים,ממהרות למאורתן מלילה של ציד, דקה נוספת חולפת ואנו מפנים מהכביש צב קטן שרק הוא יודע כיצד ניקלע לכאן במהלך הלילה, ממשיכים הלאה היום נרד בנחל עמוד. רבים מכם אני משוכנע ביקרו בנחל עמוד סטיתם ימינה מהכביש שעולה לצפת נסעתם על פי השילוט ירדתם לבריכות. השתכשכתם, התרשמתם, הסתובבתם, ועליתם בחזרה למכונית הממוזגת שממתינה למעלה .
תתאמצו קצת אומר הנחל
השביל לא עושה הנחות להולכים בנחל עמוד, לא מרחם ולא חס בעיקר על הקרסוליים של הצועדים בו אך במקביל לכך מצ'פר את ההולכים בו בחוויות נוף עוצר נשימה שמשתנה תדיר תוך כדי ההתקדמות באפיק.
המסלול מתחיל בנחל מירון שהוא יובל של נחל עמוד ומסתיים על הכביש שמוביל לקיבוץ חוקוק, קצת יותר מקילומטר מחוף הכינרת. 20 ק"מ של הליכה סיזיפית נתיב ההליכה לא מפסיק לתעתע וחוצה את אפיק הנחל מגדה לגדה אין ספור פעמים, בקטעים לא מעטים השביל עליו פוסעים צר במיוחד והוא נכבש משום מה באלכסון, וכך יוצא שתלוי באיזה צד הולכים אך בכל פעם רגל אחת יותר גבוה מהשנייה תוסיפו לכך צמחיה עבותה ושורטת והליכה על בולדרים וחלוקי נחל בתוך האפיק עליות תלולות וירידות בהתאם וקיבלתם יום עבודה מפרך. מפרך וקשה אך שווה כל שריר מתוח מאמץ וטיפת זיעה.
הוודקה אפטר שייב של וסילי וגרגורי
אחרי כשעה של הליכה מחניון הפיתול במירון מגיעים לבריכות שכווי, מקום מתאים וראוי לארוחת בוקר. אנחנו מורידים תרמילים מסדרים נשימה ופוגשים את וסילי וגרגור, שני רוסים קשוחים בני בלי גיל שניכר בהם ששרדו את אימי המשטר הסובייטי עוד מימי חרושצוב, השניים ירדו מצפת והם עושים מסלול
מעגלי לגמרי לא קל רק בכיוון ההפוך. האיש מהבקעה ואיש המערות מתערבים שבמקום מים יש להם בבקבוקים וודקה באוקטן גבוה במיוחד, ונער הגבעות מאתגר אותם ושואל אם אפשר להרים כוסית.
וסילי מחייך ובעברית שבורה אומר שאם הולכים אז לא שותים, וגרגור מוסיף שאת הטיפות האחרונות הוא מרח היום בבוקר על הפנים אחרי הגילוח (אמיתי לגמרי).שני החבר'ה החביבים הללו יהיו האחרונים שנראה עד לסוף המסלול.
נחל? מרכז עסקים שוקק !!
היה זה תורו של האיש הכחול לצקת את התוכן לקטע הנוכחי, (תוכן? יורחב בהזדמנות). האיש עשה עבודה קרא, למד, חקר וידע לספר על היותו של הנחל מרכז שוקק של חקלאות תחנות קמח מבטשות ושאר עסקים של סחורות שמחליפות ידיים במאות הקודמות. כאשר לא פחות מחמש תחנות היו פעילות עד שנת 48. ואכן קשה שלא לשים לב לניסיון של האדם לאלף את הנחל, עצי פרי רבים חלקם הובא במיוחד נטועים במורדותיו, הדרים למיניהם שסק וכמובן שיש ייצוג מלא לשבעת המינים.
מי יותר חזק ?
בנחל שרידים רבים של תחנות קמח, מבני ומגורים שנבנו בסמוך להן, שרידי גשרים שחיברו בין הגדות ומאות רבות של מטרים של אמות מים ששונעו לתחנות על מנת להניע את גלגלי הכפות. נכון להיום צמחיה עבותה מכסה ולופתת חלק גדול מהשרידים הקדומים הללו, הנחל תובע אותם לעצמו ומשיב לשאלה מי יותר חזק האדם או הטבע.
מדרגות לשמים
אנחנו חוצים את כביש מס' 85 ובעצם נכנסים לחלקו התחתון של הנחל, לא לפני שנמצא עצמנו תלויים על מצוק גבוה בתצפית בלתי רגילה למפל שבעין סתר ולהמשך הערוץ. ההליכה בחלקו התחתון של הנחל היא ברובה בקרקעיתו, מהר מאוד אנחנו הולכים בין שני קירות מצוקים שסוגרים עלינו ממזרח וממערב ומגיעים לשני גרמי מדרגות מבטון גס שנראה כאילו הם יורדים או עולים לשמים. בתוך שני גרמי הענק הללו עובר המוביל הארצי שחוצה כך את ערוץ הנחל, לא רחוק משם נמצא העמוד המיתולוגי שעל שמו קרוי הנחל, ומשם ואחרי עשר דקות נוספות אנחנו כבר במכוניות בדרך הביתה .
