על משקל יגעת מצאת תאמין, אמר פעם מישהו. היית, לא צילמת, לא היית. ואם תרצו אפשר גם, בוצע, לא דווח. לא בוצע, המסע הזה איננו עוד טיול, לא מתעוררים פה בשבת בתשע בבוקר ונוסעים לחניון הקרוב של קק"ל, משאירים את הרכב בחניה ויורדים למפל........ או לנחל.......... או אולי לתצפית על .......

ולפעמים לשרידי תחנת.......... או קניון........ אולי בית הכנסת הישן ב.......... ולאמת המים העתיקה ב......... לא נקפח את מערת .......... אין לי כלום נגד כל אילו נהפכו, זה כיף לא רגיל והייתי שם בעצמי לא מעט פעמים. אבל המסע הזה הוא מסע מסוג אחר, הוא דורש רצון, משמעת, כושר גופני ולעיתים אף סבולת של ממש. ומעל הכול מחויבות. מחויבות של כל אחד כלפי עצמו, כלפי הקבוצה לאתגר ולעניין שלשמו התכנסנו.

מסע חוצה ארץ.

היה ברור למן ההתחלה שהמסע הזה יתועד בכל דרך, ומה שאי אפשר לצלם יעלה על הכתב. המראות, המקומות, הנופים ההתרגשות הגדולה מאין ספור דברים קטנים. כל אילו יעלו על מחברת יפה ומסודרת וישמרו למזכרת. רצה הגורל ואירוע מקרי וזניח הביא את "הידיעה" לאוזניו של עורך העיתון מקומי "ירוק רשת מקומונים בשרון" ארז מי רז וארז שאל אם אפשר יהיה לתעד את המסע בעבור העיתון, הכפפה הזו שנזרקה לפתחנו הורמה יש לאמור די בקלות, ומבלי לדעת לאן יוביל הדבר יצאה לעיתון "ירוק" אחת לשבועיים בערך, רשימה שתארה את הקטע התורן.

התחלנו במרץ 2006 וכמעט שנה אחרי בינואר 2007 זרקנו אנו כפפה לפתחו של אתר זה (מסתבר שכפפות מסוג זה קל מאוד להרים).והתוצאה היא שהרשימות תעלנה כאן באותו הסדר בו ראו אור במקומון. ניצבים ועומדים לפנינו עוד כשש מאות וארבעים ק"מ של שביל, דרך ארוכה. ואם למישהו יבוא במהלכה

להעיר, להאיר, לברר, לשאול,  לתקן, להציק, סתם לחרטט או כל דבר אחר שקשור, הוא מוזמן לכתוב לoferbengideon@gmail.com   תיהנו עופר

הבהרת מנהלת האתר:

כל הניכתב במדור זה הנ על אחריותו של הכותב - הנהלת האתר מביאה את החומר כפי שהועבר אליה על ידי עפר.

תהנו