מטיילים: גדי, דוד, רונן, יותם.

חזרנו למצפה עופר להשלים את קטע 14 במסע שהופסק בגלל פציעה. יצאנו בבוקר נפלא מזרחה מהמצפה, הולכים בדרכי יער כבושות לתצפית על מושב כרם-מהר"ל כשלצד הדר אנדרטה לזכר טייס ח"א שמסוקו נפל בעת הנחת אבני גבול על גבול ישראל מצרים.
בדרך עוד הספקנו לפגוש זוג צעיר שעסק ב... (שובבים, בקושי התכסו בשמיכה כשהגענו).
המשכנו למזלג שבילים משולש והתחבטנו לאן להמשיך. בסוף התפשרנו על האמצעי וירדנו לכביש המוליך למושב. חצינו את הכביש ודרך בית יערנים טיפסנו ל- שוויץ.
ובכן לא ממש שוויץ אבל הרי כל פעם שמגיעים למערה-יער ששונה ממה שאנו רגילים לו, זה נראה כמו חו"ל. מטפסים במפלון קטן, אובך בין עצי אורן צפופים, רקבובית על השביל שנתיבו מיטשטש בין השיחים העבותים, כמעט וראינו דובים...
ממשיכים דרומה, חוצים את הכביש המוליך למושב עופר, השביל מתפתל בינות משוכות צבר ואנו לא מתאפקים וטועמים מהסברס הבשל. קוצים בלשון-יש לי עד היום.

השביל ממשיך ויורד בערוץ צר, מקפצים/מחליקים במורד מפל קטן ועולים שמאלה לעבר שני קוי מתח-גבוה כשהשביל, על דרך כבושה, עובר בין העמודים. עוד שני קילומטרים ואנו עוזבים את החשמל, מגיעים לעץ אלון עבות המצל על גבעת טלמון. אחרי מנוחה קצרה יורדים לעבר מחצבה הפוצעת קשות את הנוף ממערב לנו, בתי הכפר פרדיס מציצים מעבר לרכס ועדר פרות סקרן מלווה אותנו עד לשער האחורי של כפר הנוער מאיר-שפיה.

 מושכים ימינה ועוקפים את הכפר דרך חממות ומטעים, טרקטורים חורשים ושלדות רכב פזורים. עוד קילומטר והגענו אל האוטו. זהו.

מסקנות:
1. התחלנו מסלול- חייבים לסיים.
2. יש לנו חו"ל- בארץ.
3. יש ללמוד לתקשר עם פרות סקרניות.

להתראות בטיול הבא – מגעש לתל אביב.