טיול 16 – מג'סר א-זרקא ליער חדרה: 16.8.03

מטיילים: גדי, דוד, (יותם השלים מאוחר יותר). 

המסלול של היום מתחיל בכפר הערבי ג'סר א- זרקא, כפר צפוף מלוכלך ועלוב. אפילו מגרש כדורסל פתוח ומקורה שנבנה על-ידי מפעל הפיס לא מצליח לכסות על המצוקה הנשקפת מכל עבר. עד. עד שמגיעים לשפת הים.
צביר בקתות וצריפים מתפוררים, צרובי שמש ורוח, מוקפים בסירות דייגים ורשתות המתייבשות בשמש, משכיחים את הכפר שעברת כעת. כל הכבודה הזאת מונחת לפתחו של מפרץ כחול ונקי והשמש הזורחת ממזרח, ביום נפלא נטול עננים, הופכת את המקום לפסטורלי משהו, ונראית כצילום מאי יווני או סרט על חופי סרדיניה.
התחלנו ללכת ופנינו דרומה. הים הכחול, החול הלבן וחורבותיה של קיסריה באופק היוו תפאורה נאה ליום הליכה קל יחסית של 17 קילומטר בואכה חדרה. עד מהרה התנהל השביל לאורך מוליך-המים (אקוודוקט) שנטל את מימיו ממעיינות כברה שבכרמל והוביל מים לעירו של הורדוס אי-שם במאה הראשונה לספירה. מבצע הנדסי כביר שגם כיום, באמצעינו המודרניים, קשה לתאר תכנון מדויק שכזה.
ההליכה בשעות מוקדמות של היום מזמנת לנו רוב פגישה עם משכימי-קום, תושבי קיסריה הסמוכה, הצועדים את הליכת הבוקר, ופחות פגישות עם המוני בית ישראל הבאים לרחוץ בים. המשכנו דרכנו דרומה עד לחומת העיר ושם, מעבר לבתיו הלבנים של קיבוץ שדות ים, השתלטו על האופק הארובות הענקיות של תחנת הכח "אורות דוד" . המסלול עוקף את תחנת הכח ממזרח בואכה כביש החוף ויורד אל אפיק נחל חדרה הזורם אל הים. ראוי לציין עם-זאת שהנחל, שעד כביש החוף הוא מסריח ומזוהם כתעלת ביוב מצויה, משנה מערבה משם פניו לתעלה של מים נקיים שעברו טיהור (בהשקעה ניכרת של חברת החשמל) תוך הפיכת כל מתחם השפך לפארק נקי ופורח לשימושם של הרבים.

הדרך המשובשת ממשיכה לעבר גבעת אולגה, עוברת בחצרותיה האחוריות של השכונה בואכה כביש החוף ואחרי חציית הכביש בגשר עילי פונים מזרחה. הולכים בדרך ישנה ונטושה של שכונת עולים עתיקה ונטושה אף היא(...), עד שנופלים על פסי הרכבת והתחנה של חדרה וזהו.

מסקנות:
1. לא צריך הרים וגבעות כדי ליהנות מהשביל.
2. ניתן ואפשר לשפר איכות של נחלים שזוהמו.


להתראות בטיול הבא – מיער חדרה לצומת ינוב/געש