כך זה התחיל (רשימה מספר 1 )
הטלפון בביתו של איש המערות צלצל בסביבות 12:00, על הקו אחוז התרגשות היה שלמאי הסנדלר
" יש לנו ספונסר," הוא צרח באזנו של איש המערות שהרים את השפופרת בצידו השני של הקו.
העיתון "ירוק" רוצה את הסיפור שלנו. הטלפונים החלו לטרטר ועוד באותו הערב התכנסו חמישה גברים לדיון דחוף.
ישיבה דחופה שלא מן המניין
מה זאת אומרת ספונסר, מה הם נותנים???? ירה האיש מהבקעה. שלמאי הסנדלר התכווץ למימדים של בוטן ואמר בלחש חולצות, חולצות טריקו מה לא טוב??? נער הגבעות שלח בו מבט מזרה אימה וסינן לעבר יושבי השולחן, שעל פחות מחוזה חתום עם ה"נשיונל גאוגרפיק " פלוס תגמולים מהמכירות אין על מה לדבר. " העיתון מחולק בחינם." זרק בבוז האיש הכחול, והאיש מהבקעה שמוצץ להנאתו גחלים לפני השינה, נרגע לאחר שגמע כוס תה רותח בשלוק אחד. מה עשוי להיות כל כך מעניין בחמישה גברים שמסתובבים בשטח, ומאידך מדוע שנרצה לשתף מישהו בחוויות הפרטיות שלנו. ניסה איש המערות להרגיע ולעלות את השיחה על פסים אקדמיים, אלפים צעדו בשביל לפנינו, ובנינו אין כאן כל חוויה אקסטרימית שדורשת סיכון אומץ גבורה ועזוז שנוכל להתגאות בהם, הוסיף תובנה משלו האיש הכחול תוך נגיסה באצטרובל.
יש מוצא לפני חצות
כך עבר לו הזמן במחשבות ודיבורים, עד שממש לפני חצות פנה שלמאי הסנדלר לחבורה בטון סמכותי ובוטח אמר: תקשיבו טוב, הגיבור היחיד כאן הוא שביל ישראל ואם נצליח להעביר דרך העיתון את ריחותיו, טעמיו, צבעיו, נופיו, צליליו, וקסמיו דיינו. אם בזכותנו ידע על השביל עוד אדם אחד שלא ידע עליו קודם זה שכרינו, וחוץ מזה מה רע בחולצות טריקו. נער הגבעות לא האמין למה ששמע, איך זה שלא חשבנו על זה קודם, האיש מהבקעה התרגש ומחה דמעה, וגם הכחול ואיש המערות הנהנו בראשם לאות הסכמה עם דבריו המלומדים של הסנדלר החביב. לפתע תקע איש המערות נאד קולני ופיזר את החבורה לכל רוח.
החבר "הכי טוב" שלי
תחשבו רגע איש ואישה, על זה שכבר עשרים שנה אתם קוראים לו החבר הכי טוב שלי. מתי עשיתם יחד משהו שהוא יותר מסובך מחופשה משותפת, משהו יצירתי יותר מצפייה במשחק כדורגל, או דרמתי ועוצמתי יותר מלשרוף בשר על איזה מנגל בפרק. ואת יקירתי מתי יזמת פרויקט מסעיר ומשמעותי יותר מקפה ועוגה בקניון עם החברה הכי אבל הכי טובה שלך.
דציבלים מסוכנים וידיים לא שטופות
טיילתם למשל פעם אחת ביחד ואחרי יום הליכה מפרך נזרקתם לתוך אוהל של מטר על מטר, הרשתם לו לחבר הכי טוב שלכם, להעיף אויר שעורבל בריאותיו ישר לתוך פרצופכם בעוצמה דציבלית עוינת שלא לדבר על זה שהאיש מריח כמו נאד של חמור. הוא הרי הזיע כל היום, ומה אתכם?אתם לא הזעתם בכלל. לפני שנכנסתם לאוהל דפקתם מקלחת מי ורדים, והגרב הדביקה שירדה לכם עכשיו מהרגל מריחה ארמני.
קחו למשל את נער הגבעות, מה הוא רוחץ ידיים לפני שהוא מגיש לכם קפה בשטח? הייתם מתים. הברנש צובט את הכוס בשתי אצבעות בדיוק במקום שעוד רגע תשימו שפתיים, אז מה אם חירבן ממש שתי דקות קודם. מי אמר איכס. שכחתם זה החבר הכי טוב שלכם.
קצת מכל דבר
החלטנו לצאת למקומות שקצת כואב קצת מעייף קר חם דביק רטוב מסריח וצפוף. קצת מכל דבר.
איש המערות סיפר על איזה שביל שהתחיל להיות אופנתי ללכת עליו. גם הכחול שמע משהו. האיש מן הבקעה בירר מספר פרטים אצל מקורותיו, ואמר שמדובר בשביל ישראל. שביל שמסומן ברצף מדן ועד אילת.
כל עוד נהנה
זה המקום לסיים. על הקטע הראשון אכתוב בפעם הבאה, אבל לפני כן נאמר כך, איש מאיתנו לא תאר
לעצמו שהמסע יתועד מעל דפיו של עיתון מקומי ועכשיו גם אתר אינטרנט. כולם בלי יוצא מן הכלל הסכימו לכך אבל אף אחד מאיתנו לא מושך בקולמוס וכתיבה זרה לשגרת יומנו. כל עוד נהנה ונגלה עניין
בכתיבה ובקשר עם הקוראים נמשיך בכך, אולם אם נשעמם או נשתעמם לא נורא נפרד כידידים ותמיד נוכל להיפגש על השביל .
oferbengideon@gmail.com
בטעינה...
